היי! אני אושרית 💜
אני בת 33, מתל אביב.
אני צלמת מקצועית, עם דגש על צילום בהופעות, אירועים עסקיים ובסטודיו שלי בתל אביב.
מאז ומתמיד אני עוסקת בדימוי עצמי ואהבה עצמית, והבנתי שאם יש לי ייעוד בחיים – זה לגרום לאנשים לאהוב את עצמם כמו שהם ולהוציא החוצה את עצמם בגרסא הכי מדהימה שלהם – כמו שהם חלמו להיות.
האהבה שלי לצילום התחילה מתוך הרצון להנציח רגעים קטנים, והיום היא הפכה למקצוע שמאפשר לי לעזור לאנשים לראות את עצמם כמו שהאנשים סביבם רואים אותם, בצורה הכי יפה ואותנטית שלהם. אני מאמינה שצילום טוב מגיע משילוב של מקצועיות, יצירתיות וחיבור אישי עם מי שעומד מול המצלמה. בסטודיו שלי אני יוצרת סביבה נוחה וטבעית, ובהופעות ואירועים – אני משתדלת לתפוס את הקסם בדיוק כשהוא קורה.
אם נתחיל מההתחלה – כבר בגיל 16 מצאתי את עצמי מצלמת את כל מי שמסביבי בכל רגע אפשרי, בגיל 18 קנו לי ליום הולדת את מצלמת ה-DSLR הראשונה שלי – Nikon D90 עם עדשת קיט 18-105 ששימשו אותי שנים.
העבודה הראשונה שלי אי פעם היתה צילום מסיבות. הייתי מגיעה למועדונים בחיפה ובתמורה ל100 שקל לערב ושתיה במועדון הייתי מצלמת כל ערב שישי (ובכלל לא הייתי שותה אז אגב…)
זה היה המצב עד אחרי הצבא, ושם איפשהו כשהאינסטגרם נכנס וכל אחד נהיה צלם, משהו בי מאס בתחום וזנחתי את הצילום. הלכתי ללמוד תקשורת כי אמרתי לעצמי שזה קרוב מספיק, אבל גם את התואר עזבתי אחרי שנה ודי לא מצאתי את עצמי מאז.
בקורונה היתה לי איזשהי נקודת מפנה, כשלראשונה מאז שעברתי לתל אביב עצרתי לרגע. מצאתי את עצמי עושה המון קורסים, מתזונה וקואצ׳ינג ועד בניית אתרים ושיווק. הכל ענין אותי אבל כלום לא תפס אותי.
מתישהו בסוף הסגר האחרון, אני זוכרת שהיה רק דבר אחד שעניין אותי באמת וזה היה – מתי אפשר כבר ללכת לאיזה הופעה כאן??!
לפני הקורונה הייתי נוסעת המון להופעות ופסטיבלים בחו״ל (shoutout לבסטי שלי שהכל בזכותה!) ואיפשהו ב-2022 עלה לי לראשונה הרעיון הזה, שאם יש משהו שאני כלכך אוהבת, אולי אותו אני יכולה להפוך לעבודה?(במילים אחרות, איך אני יכולה להתחיל להיכנס להופעות בחינם)
או אפילו.. שישלמו לי על זה?
מהר מאוד החלטתי לרענן את הידע שלי והלכתי לקורס יסודות הצילום, ומשם ישירות לקורס צילום הופעות של אלון לוין (עוד shoutout- ממליצה בחום 👑). קיבלתי המון כלים לדרך, ומשם פשוט התחלתי להגיע להופעות ולצלם ומאז לא הפסקתי.
עברו מאז שנתיים, עברתי והתנסיתי הרבה, ואני עדיין ממשיכה ללמוד כל יום
כיום אני פשוט מציעה את עצמי לכל אמן שרוצה לשים את עצמו במרכז, לקבל עותק מוחשי של איך שהקהל שלו רואה אותו, ולשמור את הרגעים האלה לנצח.
אם אני צריכה לסכם –
מוזיקה הצילה לי את החיים.
הקעקוע הראשון שעשיתי היה בגיל 28 והוא היה של הלהקה הראשונה ששמעתי בגיל 13 – Simple Plan. מדובר בשיר שמורכב ממילים שמעריצים כתבו להם, על איך השירים שלהם הצילו להם את החיים. ככה תמיד הרגשתי. ולמרות שמוזיקליות אף פעם לא הייתה הצד החזק שלי, תמיד הרגשתי שאני כן רוצה שהחיים שלי יגעו במוזיקה באופן כלשהו. בגיל 30 בערך הבנתי איך אני יכולה לעשות את זה. עדיף מאוחר מלעולם לא.
היום אני מזמינה אתכם לקחת חלק מהמסע שלי, ולתת לי להיות חלק מהמסע שלכם – ובעזרת חיבור אמיתי למוזיקה ולעולם הבמה, להוציא את המירב מהערב המיוחד שלכם.
אם הצלחתם להתחבר למשהו ממה שכתבתי
ואהבתם את התמונות שלי,
אם יש לכם הופעה/אירוע/מסיבה
או כל ויז׳ן אחר שתרצו להוציא לפועל
וגם אם סתם בא לכם לדבר ולשאול ((;